התכנית בוחנת את האבולוציה של ז'אנר סרטי האימה, החל מהמפלצות הקלאסיות של שנות ה-20 וה-30 ועד לאימה הפסיכולוגית המודרנית המבוססת על חרדות פנימיות. במוקד התכנית עומדת פינת הסאונד, החושפת את הכלים שמשמשים ליצירת פחד בקולנוע: תדרים נמוכים (מתחת ל-20 הרץ) המעוררים אי-נוחות פיזית, שימוש בדיסוננס מוזיקלי, "שתיקה מבוקרת" וקצבים לא יציבים. בנוסף, נחשפים סודות מאחורי הקלעים של סרטים איקוניים, ובראשם "מלתעות" של סטיבן שפילברג, שם כשל טכני בבובה המכנית הוביל לבחירה אמנותית להסתיר את הכריש ולהסתמך על מוזיקה ואווירה ליצירת מתח. לבסוף, התכנית דנה בתפקידו של הצופה כמייצר הפחד בעצמו כתוצאה מאי-ודאות.
