מותו של התיאטרון הוא נושא שמעורר מחשבה ודיון בשנים האחרונות, במיוחד בעידן שבו מדיות דיגיטליות משתלטות על תשומת הלב הציבורית. לא מדובר בהיעלמות פתאומית, אלא בדעיכה איטית של מעמדו המרכזי בתרבות. פעם, התיאטרון היה מוקד חברתי, פוליטי ואמנותי – מקום מפגש חי, חד-פעמי, שבו הקהל והשחקנים חלקו חוויה משותפת. כיום, בעידן של סטרימינג מיידי, חוויית התיאטרון דורשת מהצופה השקעה של זמן, ריכוז ונכונות להיחשף לרגש אנושי בלתי מתווך. דעאל עמיר יצא להבין האם אכן התיאטרון סיים את תפקידו בתרבות הישראלית, או שהקהל הישראלי פשוט צריך להבין מה הוא מפספס.
בשיחה עם השחקן והמדובב ניר רון, נזכרו השניים בקסם של התיאטרון שמבדל אותו מכל סוגי הפלטפורמות הזמינות שקיימות כיום לצריכת תרבות; וגם: ביקורת הצגות עם הכתבת נעמי ישראל, שמביאה לבסוף אורחת מפתיעה ומיוחדת